כולכם בוודאי זוכרים את המחאה החברתית בקיץ 2011. בעקבות מחאה זו קמה ועדת טרכטנברג, שהייתה אמורה בעיקר להקל על נטל המסים למעמד הביניים. תוכלו למצוא תחת יעוץ מס את המאמר המסכם את הנקודות העיקריות בהמלצות ועדת זו, וכאן תוכלו למצוא את מה שבאמת מומש מהמלצות אלה (רמז- לא הרבה).

ממשלת ישראל הציגה יכולות מרשימות מאוד בכל הנוגע למסמוס דברים לאחר הגשת ההמלצות של ועדת טרכטנברג. אמנם, ההמלצות התקבלו על ידי הממשלה, אבל לא נראה ששום דבר ממשי באמת קרה איתם. אז מה היה קורה אילו באמת היו ממשים את ההמלצות ואיך זה היה משפיע על ניכוי המס? הנה התשובות.

המטרה העיקרית של ועדת טרכטנברג הייתה הורדת נטל המסים על המעמד הבינוני- המעמד שמחזיק כל מדינה דמוקרטית בהגדרה, וזה שמכניס בין 8,000-15,000 ש"ח בחודש, ברוטו כמובן. אין להתכחש לעובדה שמעמד זה אכן נמצא תחת נטל כבד ולחצים רבים. בעיקרון מטרת הועדה הייתה לבטל את הקפאת עליית מס הכנסה, רק שזו לא תחול, או תחול פחות, על המעמד הבינוני. כאן מגיע המכשול הראשון, שכן המלצה זו לא סביר שתתקבל, שכן אם הייתה מתקבלת רובנו היינו רואים עלייה של 1-5 אחוז בהכנסתינו הריאלית, ועם החזרי מס רטרוגרדיים היינו יכולים לראות אולי עוד 2-3 אחוזים לאורך העשור. לצערנו, שינוי זה לא יושב טוב עם ועדת הכספים של הכנסת, וקיימת סבירות גבוהה ששינוי זה לא יקרה.

אם זה לא מספיק, בישראל שלנו המצב הוא שרוב השכירים אינם מקבלים כמעט נקודות מס הכנסה, או נהנים באיזה שהיא דרך משיטת הניקוד בתחום תיאום המס. מעמד הביניים בעצם מפסיד כסף רב בגלל ניכוי מס מחמיר בהרבה ממה שהיה אמור להיות.

אז המצב אינו נראה מזהיר, אך עדיין קשה לדעת בוודאות מה יתקבל מתוך ההמלצות ומה לא. עם זאת, הינכם עדיין יכולים להנות מהחזרי מס רטרוגרדיים על ידי הקפדה על תיוק ניירת רלוונטית וכמובן פנייה ליעוץ מס על מנת לברר את זכויותכם ומה מגיע לכם.